שפת הגוף בתרבויות שונות בעולם

 

שפת גוף מסביב לעולם – שפת הגוף בתרבויות השונות

לפני כ – 20,000 שנים, כך מעריכים החוקרים, החלו בני האדם לתקשר זה עם זה באמצעות מילים וסימני קול. אולם הרבה לפני כן, ואצל כמעט כל בעל חיים – המחוות ושפת הגוף נחשבים חלק ניכר מהתקשורת, ועל אף שבשיח מילולי אנחנו יכולים לבחור את המילים שלנו – בתקשורת המבוססת על מחוות הגוף, קצת קשה יותר לזייף מסרים לנמענים או לשנות את מחוות הגוף בהתאם לאווירה המבוקשת. זו כנראה הסיבה לכך ששפת גוף נחשבת אמינה ואותנטית יותר ביחס לשפה המדוברת.

בכל העולם (ולא רק אצל בני האדם), אנחנו מפרשים שפת גוף – באופן מודע, או באופן אינטואיטיבי. מחוות עמוקות כגון מבעי פנים או פוזיציית הגוף, מוסרים לנו אינפורמציה חשובה אודות מצב הרוח של מי שאנחנו מתבוננים בו, או תחושותיו כלפינו.

השימוש במחוות, כמו למשל הרמת היד, שמירת הידיים בכיסים או נעיצת מבט באדם – גם הוא היבט של התקשורת הלא מילולית, בו דווקא קל לנו יותר לשלוט. יצאנו לחקור מסביב לעולם, והופתענו לגלות משמעויות שונות לחלוטין של מחוות שפת גוף במדינות שונות. לדוגמה, הסימן "הכל טוב" בו אנחנו זוקרים את האגודל ומאגרפים את שאר האצבעות (אותו סימן שאצל ילדים קטנים היה נחשב בעבר ל"ברוגז", כלומר, להפסקת החברות ביניהם), הוא לא פחות מאשר תנועה גסה בחלק ממדינות האיסלם. אילו תנועות לא כדאי שתעשו והיכן? המדריך השלם למחוות הגוף מסביב לעולם – לפניכם.

 

אירופה

באירופה בערך חמישים מדינות, והמנטאליות משתנה בין תושבי מדינות מזרח אירופה למדינות מערב אירופה באופן ניכר. עם זאת, אספנו כמה דוגמאות משעשעות למחוות ושפות גוף נהוגים באירופה:

  • הימנעו מהכנסת ידיים אל הכיסים כשאתם מדברים עם אירופאי מקומי – בחירה זו נחשבת לא מנומסת, כאילו יש לכם משהו להסתיר. שמרו את הידיים במקום שאפשר לראות אותם במהלך ארוחות (למשל, אל תניחו את הידיים על הירכיים מתחת לשולחן), ובחלק מהמדינות, בעיקר בצפון אירופה – יהיה מאוד לא מנומס, אם לא תקומו ממקומכם, כשאישה נכנסת לחדר
  • בכל מדינות אירופה, שיחה בפומבי בקול רם תיחשב מעשה וולגארי. דברו בשקט ובנינוחות
  • אנחנו רואים פחות ופחות מעשנים כמעט בכל מדינות העולם – ועדיין, אם אתם נוהגים לעשן, אל תשכחו להציע סיגריה לבן השיחה שלכם, טרם שתציתו את הסיגריה של עצמכם

 

ארצות המזרח הרחוק

באזור הדרום מזרחי של יבשת אסיה, תמצאו מדינות כמו סין, יפן, סינגפור, תאילנד, ואחרות – שם, נימוסים, מחוות, ושפת גוף הם שונים לחלוטין מאלה שלנו בישראל. הנה כמה דוגמאות:

  • בארצות רבות במזרח הרחוק, גילוי רגשות (כמו עצב או פחד) משמעו חולשה, ואין זה נפוץ לגלות רגשות בפומבי. השיח קריר ומחושב, בכל עת. אמנם, צעירי המזרח הרחוק זונחים לעיתים את אותה קרירות מחושבת – אולם כתיירים, אנחנו ממליצים בחום לא לצעוק על הילדים באמצע הרחוב
  • בארצות רבות במזרח הרחוק נהוג לשתוק – לעומת ארצות "חמות" יותר כמו ישראל, בהן כאשר משתררת שתיקה במהלך השיח – יש דחיפות לסיימה על ידי מציאת נושאים חדשים לדיון. כשאתם שוהים במדינות המזרח הרחוק, תוכלו לדבר רק אם באמת יש לכם משהו חשוב להגיד – וכשאתם לא מדברים, השתדלו לשמור את הפה שלכם סגור, מפני שפה פתוח למחצה הוא סימן שמתקשר עם איוולות
  • במדינות רבות במזרח הרחוק, כמו יפן, לא לוחצים ידיים או טופחים על השכם לידיד במהלך פגישה מפתיעה – אלא קדים לו. עומק הקידה תלוי בהיררכיה החברתית של שני הנפגשים. בטיבט, אגב, אתם עשויים למצוא מקומיים שינסו לגרד באוזנכם – גם זו מחווה מקובלת כחלק מברכת שלום

 

באפריקה

התרבות שהתפתחה באפריקה היא שונה באופן מהותי מתרבויות אירופה או ארה"ב. אם יוצא לכם להלך בכפרים אפריקאים, הנה כמה דברים שחשוב לדעת בנוגע למחוות הגוף המקומיות:

  • המפגש בין שני מקומיים בארצות אפריקה, מתנהל באופן שייראה אולי מוזר עבור עיניים מערביות – בחלק מהמקומות, מי שממוקם נמוך יותר בהיררכיה ישתטח על בטנו אל מול זה הממוקם גבוה יותר – בחלק אחר של המקומות, אחד יחשוף את בטנו בפני האחר, מנהג שמקורו בבחינת פלג הגוף העליון והוכחה לכך שהאדם אינו חמוש.
  • במדינות חמות באפריקה, אין ידידותי יותר מאשר הטלת דלי מים בפניו של ידיד שזה אך פגשת
  • באפריקה, מקובלת צורת המגורים בבתים קטנים וצפופים, כאשר כל אחד שומר באופן טבעי על המרחב הפרטי של שכנו – אף כאשר לזה אין דלת בכניסה לביתו. ישראלים שמגיעים לביקור באפריקה, נכון יעשו אם ישמרו על המרחב האישי של המקומיים שאיתם הם בקשר – בין אם המדובר בכבוד כלפי המרחב האישי הפיזי, או בין אם מדובר בהימנעות מ"חיטוט" במרחב המגורים שניראה פתוח לעין כל

 

הנה, ביקרנו במדינות רבות מסביב לעולם וגילינו כי מה שבישראל נחשב מקובל – במקומות אחרים מתפרש כחוסר נימוס שיש להימנע ממנו. כלל האצבע הטוב ביותר שניתן ללמוד מכל זאת הינו – לנהוג מתוך כבוד, ולהשתדל לשמור על מסגרת כללים שתתאים להתנהגות המקומי שמולכם. כבוד ודרך ארץ, חיוך רחב ואדיב, ולב פתוח – ישמרו שגם המחוות המקומיות שלא דייקתם בהן, יתפרשו כשגיאה בתום לב. בין אם בחרתם באפריקה, באירופה או בכל מקום אחר בחרו את ביטוח הנסיעות המותאם ביותר עבורכם.

נגישות